פסק-דין בתיק ת"ק 014961/01

  בפני תביעה לתשלום פיצויים על נזקי רכוש שנגרמו לרכבו של התובע בתאונת דרכים בה היה מעורב רכבו של הנתבע מספר 1 מבוטח אצל הנתבעת 2 .  הנתבעים טוענים כי התאונה אירעה בגין רשלנותה של הצד השלישי עיריית תל אביב בכך שביב בכביש היה פתוח ומי ביוב זרמו לכביש רכבו של הנתבע "נפל" לתובע הבור , קפץ והגיע עדי רכבו של התובע ופגע בו  .

  רכבו של התובע היה במצב של חניה בעת נפגע ועל כן איון מחלוקת בין הצדדים לגבי זכותו של התובע להיות מפוצה על נזקיו המחלוקת הינה בין הנתבעים וצד ג', מי חייב בפיצויו של התובע-

  הנתבעים בכתב  ההגנה טוענים כדלקמן

" הנתבע יטען כי התאונה אירעה כדלקמן =

" נסעתי ברחוב הגבול הגובר הקו הפרדה(כך) בין עירית בת ים - תל אביב לפתע מכוניתי נפלה לתוך בור ביום שהיה פתוח ללא מכסה האירוע היה בשעות המאוחרות של הלילה 2.30  בערך ומחמת החושך לא היתה בידי האפשרות להבחין בבור הביוב הפתוח גם הכביש היה מוצף ברפש וצועה (!!) מכוניתי נכנסה לבור וכתוצאה מהתנופה יצאה מהבור החליקה ופגעה במכונית התובע שהיתה חונה . לא היתה כל אפשורת שליטה על המכונית "

 בירורם של הנתבעים העלה כי המקום נמצא בתחום האחריות המוניציפלית של הצד ג'

הצד ג' הגישה כתב הגנה מהוסס , אותו פתחה בהכחשת זכותו של התובע לתבוע את הנזק שכן הרכב לא שייך לו, טענה זו נזנחה עד מהרה שכן התובע הציג לבית המשפט רשיון רכב ובו רשום הוא כבעלים שלו .

 כמו כן הכחישה הצד ג' כי מי ביוב זרמו לרחוב, אך חזרה והודתה בכתב הגנה גופא כי הביוב במקום היה סתום . הצד ג' בכל זאת מיחסת לנתבע את האחריות לתאונה וטוענת כי הנתבע 1 פגע בתובע בלי כל קשר אם מי ביוב היו בכביש אם לאו, שכן הוכח כטענתה כי רכבו של הנתבע לא נפל לבור, כטענתו , שכן אילו היה הדבר כך, היה הכרח להבחין בנזק לצמיג ולחישוק ברכבו של הנתבע. מה שאין כן.

   ביום 24/4/02 התקיים דיון, בו העידו התובע, והנתבע ונחקרו על עדויותיהם .

  בסיום הדיון הוריתי כי הנתבעים והצד ג' יסכמו בכתב . הסיכומים הוגשו

  במהלך הבאת הריות הוגשו לעיונו גם תמונות ממקום האירוע ע,י הנתבעים . בתמונה נ/1-ה מבחינים בבור הביוב כשהוא מכוסה, ומסביבו פוזר חול . לטענת הנתבעים, התמונה נעשתה למחרת יום האירוע , וכי החול פוזר ע"י הצד ג' כדי למנוע החלקה על מי הביוב.

  הנתבעים בסיכומיהם, טוענים כי פתח בור הביוב נמצא במרכז הכביש, דבר שניתן להבחין גם מנ/1/ה . אך הנתבעים טוענים גם כי הגלגל השמאלי של רכב הנתבע הוא אשר נפל לתוך הבור .

  על כך שתי הערות.

1-    לשאלת נציג הצד ג' " איך אתה מסביר שאין לך נזקים בצמיג בחישוק ובזרוע ובצלחת הנוי של צד שמאל ". והנתבע משיב "  הצמיג קיבל מכה בתוך הבור וכתוצאה מזה האוטו הסתובב בתוך השומן הזה "

2-     הנתבע נשאל לגבי המרחק אשר בין הבור ומקום עמידת רכב התובע וענה "

   "בערך בין 10-15 מטר "

   תשובתו של הנתבע ( אם כי ולמרות שניתנה שעה שנציג המבטחת עומד לידו ולוחש לו ) אינה תשובה משכנעת, אם בכלל היא מהווה תשובה לשאלה. הנתבע אינו מסביר את העובדה כי רכבו , אשר נזרק למרחק של 15 מטר אחרי שנפל לבור, לא נפגע בו לא הצמיג  לא החישוק, ולא צלחת הנוי . התשבוה מתחמקת , ואינה עונה על השאלה .

  באשר למרחק , הרי רכב שגלגלו נופל לבור ביוב פתוח, קופץ משם, וממשיך בדהרה למרחק 15 מטר, סביר לומר כי היה נהוג במהירות מופרזת

  אם אסכם . הרי אני קובע כי שוכנעתי כי בכביש היו מי ביוב , אך לא שוכנעתי כי פתח הביב היה פתוח וכי רכב הנתבע נפל לתוכו. הנתבע החליק על מי הביוב והמשיך ופגע ברכב התובע . מאידך אילו נסע הנתבע במהירות איטית יותר , התאונה היתה נמנעת , או שהנזק ברכבו של התובע היה קטן יותר